להרים את הראש ולהזדקף

נכדתי אריאל, בת שלושה חודשים, התחילה לאחרונה להרים את הראש והכתפיים. שבועיים לפני כן היא למדה כיצד להתהפך מהגב  לבטן. מפליא אותי כמה זמן ומאמץ נדרש כדי ללמוד לתמרן בהצלחה את הגוף האנושי. חתלתולים יכולים לקום על רגליהם וללכת דקות ספורות מלידתם ותוך שבועות הם יודעים לתפוס עכברים ואילו בני אדם נולדים חסרי אונים ושוכבים שעות, ימים וחודשים שלמים לפני שיש להם אפילו שמץ של שליטה על גופם. אריאל צפויה לשבת בסביבת גיל חצי שנה וחודשים אחדים לאחר מכן היא תעמוד על שתי רגליה בפעם הראשונה.
כל כך הרבה זמן כדי להזדקף ולעמוד על שתי הרגליים.
כל כך הרבה זמן  להיות חסר אונים.

בשביל מה להיות חסר אונים?
כאשר הגב שלי כואב, אני לא יכול להזדקף ואני הולך כפוף מבלי להרים את הראש. אם הגב באמת נתפס, אני מוכרח לשכב ובתקופות הללו, אני טועם את טעמו המריר של חוסר האונים. אולי בגלל זה, מפחידה אותי המחשבה על חודשים רבים של חוסר אונים. כמובן אינני  יכול לזכור את התקופה הזאת כתינוק ואני לא יכול לזכור האם היו דברים שנהניתי מהם למרות חוסר השליטה בגורלי.
מדענים מעריכים כי תינוקות זקוקים לשהות זמן רב בסביבה יציבה כדי ללמוד את השפה והתרבות האנושית. המוח האנושי מתפתח לאט (לעומת חיות אחרות) אבל בסופו של דבר (כמו בסיפור המרוץ בין הצב והארנב) בני אנוש מגיעים להישגים שאף חיה אחרת אינה יכולה. חוסר האונים של התינוקות מנוצל לפיתוח כישרונות חברתיים  כדי למשוך את תשומת לבם של אימא ואבא וללמוד כיצד מפעילים את העולם דרך ערוצי תקשורת כגון : החיוך, הבכי, המילה והנגיעה.
אריאל הקטנה לומדת כל יום באוניברסיטה הפרטית שלה . יום-יום החושים שלה קולטים ומעבדים מראות , צלילים, מילים ,ריחות וטעמים חדשים. הסקרנות מניעה אותה לחקור ולנסות תנועות חדשות, לתפוס עצמים ולהרחיב את מרחב השליטה שלה.
זה מזכיר לי שלמידה מתחילה עם צעדה  מחוץ לאזור הנוחות וההרגלים הישנים -  מסע לעולם הבלתי ידוע. כדי לעשות זאת, נדרש אומץ להרפות ולהשתחרר משליטה.

איך עוברים ממצב של שפיפות לזקיפות קומה?
לאימון אישי מגיעים אלי לא פעם אנשים שפופים וכפופים מבחינת מצבם בחיים ומצב רוחם הכללי. השפיפות נראית כלפי חוץ – במנח הגוף שלהם: גוף כפוף וגב שפוף המבטאים הלך רוח של כוחות מדוללים וגם דימוי עצמי ירוד. האימון עוזר להם לזקוף את ראשם וליישר את גבם!
לכל אחד מאיתנו ישנה טביעת יד משלו. אנחנו נולדים עם קווקווים המשורטטים על כריות האצבעות, סימנים לא מזוהים המפענחים, כבר משחר חיינו, מה הם ערכי ההתנעה של חיינו, מוקדי הרצון והדרך – מעין שלד של בנין, עמוד שדרה – המבסס את העתיד לבוא, או מרמז על הפוטנציאל הטמון בנו.
באימון עם אנשים החווים שפיפות, אני מתמקדת בעבודת ערכים – המכוונת לחשוף את הערכים הבסיסיים שלנו – אלה המניעים אותנו לפעולה בעולם, המהווים תשתית למוטיבציה ועשייה – אלה שעבורם אנחנו מוכנים להילחם. כאשר איננו נוהגים על פי אותם ערכים המוטבעים בנו ואיננו מודעים אליהם, נרגיש תסכול והחמצה, חוסר סיפוק וחוסר שלמות עם חיינו.
הנה סיפור מקרה לדוגמא. הגיעה אלי מתאמנת, בחורה צעירה שעברה התעללות במשך שנים רבות. כשנכנסה אלי בפעם הראשונה הבחנתי מיד בשפיפותה. מנח הגוף וצורת הדיבור ביטאו חוסר כבוד והערכה כלפי עצמה. כשהתחלנו לעבוד על ערכים ובעזרת תרגילי NLP, מצאנו שבבסיס שלה היא מונעת על ידי אהבת הזולת, נתינה ואהבה לחיים. גילינו גם שבמצב בו היא נמצאת אין לה בכלל אהבה עצמית וכבוד לעצמה. המציאות שחוותה שחקה את ערכי החיים וכוחות החיים הטמונים בה. לא רק שפחדה להתלונן נגד מי שהתעלל בה, היא כלל לא חשבה שיש לה זכות לדבר או להתלונן.
בעזרת תרגילי NLP – דמיון מודרך – הצלחנו לעשות עבודת עומק, ניקינו חסמים ופחדים, עבדנו על ישום ערכיה הבסיסיים ולמדתי אותה איך מגייסים כבוד עצמי  ואהבה עצמית. משבוע לשבוע חל בה שינוי. חיצונית, ממש היה אפשר לראות איך היא הולכת ומזדקפת, מרימה ראש, מיישרת גב. היא הבינה שחובה עליה להגן על עצמה מהעולם החיצון ושאיש לא יכול לעשות בה כרצונו. לאחר שדירגה את ערכיה, כל הבחירות שלה השתנו והיא הייתה מסוגלת ללכת על האמת שלה, להיות נאמנה ל"אני מאמין" שלה. היא הלכה והתלוננה נגד המתעלל ובעזרת הכלים שרכשה באימון התחזקה ויצאה לדרך חדשה. כיום, יש לה זוגיות טובה והיא חושבת להביא ילד לעולם – דבר שכלל לא הייתה מעלה בדעתה קודם לכן.

כיצד התפתחה ההליכה על שתיים בכדור הארץ
החיה הדו-רגלית הראשונה הייתה מין לטאה פרה-היסטורית. היא התהלכה על פני כדור הארץ לפני 290 מיליון שנה (על פי מאובנים שנמצאו)  וקדמה את עידן הדינוזאורים. גם היום, לטאות רבות קמות על שתי רגליים כדי לרוץ במהירות שיכולה להגיע עד 35 קילומטרים לשעה. הומינידים ,שהם בעצם קופי אדם, הלכו זקוף על שתי רגליים בפעם הראשונה לפני כ 5 מיליון שנה. כיום, מלבד בני האדם ישנם מספר סוגים של חיות שהולכות על שתי רגליים. ביניהן ישנם יונקים כמו הקופים והקנגורו, ועופות כמו הפינגווין. רב החיות הדו-רגליות אינן הולכות על שתיים כל הזמן וגם אז, עמוד השדרה שלהם אינו מזדקף לגמרי כמו אצל בני האדם. יוצא דופן, הוא הפינגווין שבאמת הולך זקוף אם כי הוא מאזן את עצמו עם זנבו והליכתו איטית. לעומת זאת, הפינגווין יודע לגלוש במהירות על בטנו בשלג.

אסור לנו, בעלי היכולת ללכת זקוף על שתי רגלינו, לוותר על זקיפות הקומה!

להעז יותר להצליח יותר

להעז יותר להצליח יותר - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפ

לחץ על התמונה לצפיה בוידיאו טיפ

דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה,  ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. הכרת תודה – החבר הנצחי שלנו
  2. מדוע חשוב לטעות?
  3. האם אתם יודעים לעמוד על קצות הבהונות?
  4. הדרך לתקשורת אסרטיבית
  5. איך מגייסים אומץ כדי לפרוץ גבולות מוכרים?
הפוסט הזה פורסם בתאריך אימון אישי, העצמה, טבע, כישורי חיים, כללי, למידה, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>