ריבוי נקודות מבט, למה זה חשוב?


"לפני שאתה מותח ביקורת על מישהו, עליך ללכת שני קילומטרים בנעליו." – ג'ק הנדי.
"הגיע הזמן שתתחילי ללכת מוקדם יותר לישון בזמן הלימודים", אמרתי למיכל, הבת שלי.
"עם כל הכבוד ללימודים, יש לי גם חיים חברתיים וכל יום רביעי החבר'ה שלי נפגשים בבית אחר. זה כיף."
"אני מבין שזה כיף אבל אפשר לבוא הביתה לפני חצות. חוץ מזה, גם כאשר את לא יוצאת מהבית, את נתקעת שעות בפייסבוק ושוב הולכת לישון מאוחר. בגיל 17 את זקוקה ליותר שינה."
"אני מסתדרת  עם השינה. " ענתה מיכל, "ואני יודעת מה טוב לי ומה לא."
"אז למה כל כך קשה לך לקום בבוקר?
"אתה מבין בכלל את החיים של הצעירים היום? גדלת בכלל באווירה אחרת , באנגליה בלי פייסבוק ועם חבר'ה שלפי הסיפורים שלך היו חנונים ..שנדבקו לספרים…"
השיחה הדמיונית הזאת, מביאה אותנו לנושא השבוע – נקודות מבט והיכולת שלנו להחליף ביניהן.
עד כמה אנחנו יכולים להיכנס לנעליו של אדם אחר? כמה נקודות מבט יש בכלל ומה היתרון של כל אחת?

אני מרגיש – בגוף ראשון
בנקודת המבט הראשונה, אנחנו מדברים וחווים את הכול בגוף ראשון. מילת המפתח היא "אני" – אני מרגיש, אני חושב, אני רוצה, דעתי וכו'. לדוגמא מהשיחה למעלה "אני יודעת מה טוב לי". במצב הזה אנחנו מחוברים ישירות לרגשות שלנו.

את/ה מרגיש/ה – בגוף שני
בנקודת המבט השנייה, אנחנו חווים את עצמנו והעולם בעיני רוחנו או דרך העיניים של מישהו אחר. במצב זה, ניתן להגיד שאנחנו נמצאים בגוף שני. מילת המפתח היא "אתה" או "את". לכאורה, זה נהדר לפתח אמפתיה כדי להבין את העולם מנקודת מבט של מישהו אחר וכדי להתחבר לצרכים של הזולת. לאנשים המצטיינים בניהול משא ומתן בעסקים או פוליטיקה, יש כשרון לדמיין את המצב בעיני אחרים ולהשתמש בזה באופן יעיל ביותר.
כאן ישנן שתי רמות של קושי. רמת הקושי הראשונה היא להיות קשוב ולהבין את הצרכים של הזולת כמו למשל אם שמבינה את צרכי תינוקה. מכיוון שלכל אחד יש את מפת העולם שלו (מפה שנחרטה בראש על ידי שנים של ניסיון) זה לא מובן מאליו שנבין את מפת העולם של מבוגר או מתבגר אחר. לדוגמא בשיחה למעלה, היה לי קשה להבין את הצרכים החברתיים של מיכל ובכלל דור הפייסבוק ומיכל בכלל לא הזדהתה עם המתבגרים "החנונים" (כמוני) מארץ אחרת שנדבקו  לספרים. רמת הקושי השנייה היא לראות את עצמנו בעיני אחרים. אם אני ומיכל יכולים לבנות גשר של הבנה ודיאלוג בינינו, נוכל להתקדם לשלב הזה.
האם שמתם לב לקולות הפנימיים של הדיאלוג עם עצמכם?
אוף…עוד פעם פישלת!!! (גוף שני)
איזו עבודה נהדרת …עשיתי את זה!!! (גוף ראשון)
מכיוון שהחוויה שלנו יותר חזקה בגוף ראשון, כדאי לנו לתת מחמאות לעצמנו בגוף ראשון ולהביע ביקורת עצמית בגוף שני . מה קורה אצלכם?

הוא/היא/הם/הן מרגיש/ים, מרגיש/ה/ות – בגוף שלישי
בנקודת המבט השלישית, אנחנו רואים את המציאות דרך דמות שלישית, הצופה מהצד שאיננה מעורבת בשיחה  ואמורה  להיות יותר אובייקטיבית. מה היה אומר הצופה מהצד על השיחה שלי עם מיכל? כמובן שזה תלוי במפת עולמו, כי אין אובייקטיביות מוחלטת אחת. אינדיאני מבוגר מאלסקה יבין את המציאות אחרת מבחור ישיבה מברוקלין ומברמן בפאב תל-אביבי.
למעשה אין מציאות אחת – יש ריבוי נקודות מבט.
אפשר להרחיב נקודת מבט שלישית או ליצור רביעית כדי להתחשב בעמדת הקבוצה או המערכת.לדוגמא בנוסף אליי ואל מיכל ישנה ישות שלישית – מערכת היחסים בינינו, ואפשר לתהות  מהי טובת המערכת ? מכאן אפשר להגיע לקבוצות יותר מוכללות כגון המשפחה, המדינה, כלל האנושות או  אפילו כל יצורי החיים.
כל נקודת מבט נוספת שנלמד להשתמש בה, מרחיבה לנו אופקים ומעשירה את חיינו .
הנושא הופך להיות בעייתי כאשר אנו מתקשים להחליף נקודת מבט כי אז אנחנו חיים בתוך מוגבלות מסוימת.

איך בעזרת ריבוי נקודות מבט נתמודד טוב יותר במצבים שונים?
כדי לעזור למתאמנים המגיעים אלינו לאימון אישי להתמודד עם מצבי תסכול, כעס וקשיים בדיאלוג עם הסביבה – אנוי בוחנים איתם – מנקודות מבט שונות – מצבים בחייהם בהם בא הקושי לידי ביטוי. התרגול לאימוץ כמה נקודות מבט, שקשור לגמישות מחשבתית וכנות רגשית, נעשה על ידי עבודה קוגניטיבית וכן בעזרת תרגילי תלת תיאור המבוצעים כחלק משיטת ה-NLP .
דוגמאות: כאשר מתאמן מביע ספק ביכולותיו, אני משתמשת בשיטת תלת תיאור – כאשר המתאמן מתבקש לתאר בגוף שני ושלישי – הישגים מעברו. כאשר הוא מתבונן על עצמו מנקודת מבט שאיננה "אני" מומחשות לו יכולות, שהיו לו ואולי השתכחו ממנו, ולפתע הוא רואה אותן מול עיניו ככוחות היכולים לשמש אותו גם בהווה.
עם מתאמן שבא עם כעסים רבים, אנו עובדים בשיטת תלת תיאור שלילי, כאשר המתאמן מתבונן בכעס שלו דרך נקודות עולם שונות וחדשות – המאפשרות לו התגברות על הכעס ואפילו גיבוש חזון חדש. למשל, מתאמן מבוגר שבא אלנוי עם מועקה כבדה: בנו  רב איתו וניתק את קשריו עימו, לא הסכים לפגשו ולא נתן לו לראות את נכדיו. המתאמן כעס מאוד על בנו והיה בטוח שהוא צודק בעמדתו. כאשר החל לדבר על הסיטואציה כמספר, בגוף שלישי, החל לראות לפתע גם את הצד השני, את עמדת הבן, ולהבין שיש יותר מדרך אחת לנהוג בה. תובנה זו הובילה לדיאלוג מחודש עם בנו וליצירת קשרים טובים ביניהם.
טכניקה נוספת שעולה באימון היא "מסע בין יועצים". כאשר מתאמנים חשים  תקועים או כלואים במצב בלתי אפשרי בחייהם, בעזרת הטכניקה הזאת הם  לומדים  לבחון אפשרויות מגוף ראשון, שני ושלישי – שעוזרים לפתח חוכמה פנימית. המתאמנים  מתחברים  להשקפות עולם מגוונות וחדשות עבורם וסוללים  לעצמם פתח לכמה דרכי פעולה.

האם יש לכם גמישות מחשבתית?
ישנם אנשים התקועים בנקודת מבט ראשונה. כאשר הם יושבים בחברה והאוכל מגיע לשולחן הם לא רואים אחרים ממטר – הם מערימים אוכל בצלחת כאילו העולם קיים רק כדי להשביע את תאבונם. בדרך כלל  הם חיים בתחושה של חסר (אוכל, הקשבה, אהבה)  ואם לא שמים להם גבולות, הם מסוגלים לספר על הנושא האהוב עליהם (עצמם) שעות מבלי להתעניין בכלל במצב  בני שיחם. חברתם מזכירה לנו את הצרכים שלנו ומתרגלת אותנו במתן גבולות.
ישנם אנשים התקועים בנקודת מבט שנייה. אלה אנשים שכל הזמן מתחשבים באחרים. גם כאשר הם מספרים סיפור על עצמם הם משתמשים במילים של גוף שני (אתה ואת ) במקום גוף ראשון (אני) לדוגמא  "ואז אתה מגיע למסקנה שכדאי …" רק כאשר הם מאד כועסים שומעים את המילה "אני" ומכיוון שהם אינם  אסרטיביים, הרבה מהכעס נצבר בפנים ללא מילים. הם מבלים הרבה זמן ביום בדאגה כיצד לרבע את העיגול – כלומר להשביע את רצונם של כולם בסביבתם. רב הזמן מאד נעים לנו להיות איתם, אבל הם לא מרגישים בנוח עם עצמם.
ישנם אנשים התקועים בנקודת מבט שלישית.. בדרך כלל הם אנשים מאד אינטליגנטים אפילו אינטלקטואליים. הם מרבים לדבר על טובת הכלל (המדינה, הלאום, האנושות) ואוהבים רעיונות מופשטים  אבל מתקשים לתרגם את השאיפות הנעלות הללו למעשים יום-יומיים. הם יכולים להיות מעניינים  מאד אבל משדרים ריחוק רגשי כי הם אינם מתחברים בקלות לרגשות של עצמם ושל בני שיחם. לעתים קרובות הם מאד ביקורתיים ויש להם גם נטייה לציניות.

ומה איתכם? יש לכם גמישות מחשבתית כדי להסתכל בכל מצב משלוש נקודות מבט?

לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

גלה את סודות שיפור החיים - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

לחץ על התמונה לצפיה בוידיאו טיפים

דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה,  ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. האם אנו יכולים להשפיע על הקרמה שלנו?
  2. למי מתאימה נוסחת ה- Be-Do-Have: תעוזה– מעשים- הצלחה?
  3. געגועים לעתיד
  4. איך עושים שינוי מהותי ועמוק בחיים?
  5. פסיכו-מטפוריקה : המסע לארץ ההתמרות
הפוסט הזה פורסם בתאריך NLP, אימון אישי, העצמה, ייעוד חזון, כישורי חיים, כללי, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>