שיפוץ העבר או עיצוב העתיד?

 

החיים מורכבים מסדרה ארוכה של צמתי – החלטה ובכל צומת אנו נאלצים לבחור.
המשורר רוברט פרוסט כתב בשירו :"הדרך שלא נבחרה"
"שתי דרכים נפרדו ביער עבות – שתיהן לא בשבילי; הצרתי על כך"
אלו יכולנו לחזור לאותה צומת , פעם אחרי פעם , יכולנו ללמוד גם על הדרך שלא נבחרה.
אפשרות זו, קיימת רק בסרטים דמיוניים כמו "קוד מקור". בסרט זה, המוח של טייס מסוק נשלח פעם אחרי פעם לגוף של נוסע ברכבת שעומדת להתפוצץ בעוד שמונה דקות.
בכל פעם,ניתנת לו הזדמנות ללמוד משהו נוסף שיעזור לו במשימה ללכוד את הפושע.
במציאות, אנחנו לא חוזרים לאותו צומת פעמיים.
בכל צומת אנחנו בוחרים פעם אחת בלבד, ברצון או באי רצון וזה לא תמיד מצליח לנו.
"לפני שבוע ,ביקרתי אצל חברי, בועז, במועדון שלו לאומנויות לחימה בצפון תל-אביב. לא היה זכר למקום האופנתי, שוקק החיים, שהכרתי לפני עשר שנים. שני מתאמנים תרגלו קרב פנים-אל-פנים בחוסר התלהבות בפינה מאובקת והמדריך השגיח עליהם בחצי עין  בעודו בודק את שעונו לראות מתי יגיע אל סוף משמרתו. המראה הנפול של בועז  הסגיר את אכזבתו מעצמו ומהעסק. פעם הוא היה עומד זקוף עם חזה נפוח מקרין שחצנות. עכשיו, ניכר היה בעיניו שימי הזוהר שלו ושל המועדון חלפו ולא יחזרו עוד. "אתה עדיין  אלוף, בועז- יש לך את כל היכולות לעשות "קמבק" עסקי, אמרתי. "לא" ,הוא ענה. "פעם הייתי אלוף ישראל בקראטה. היום אני אקס-אלוף. חוץ מזה, אני עדיין תקוע בחובות לבנקים והעסק לא מצליח להמריא. אלו הייתי בוחר שותף  עסקי אחר, אחד ישר והגון ,במקום שמוליק, הנוכל הארור והבזבזן הכפייתי הזה, המועדון הזה היה נשאר שם דבר בלימודי אומנויות הלחימה. עכשיו, נשארה  לי רק הבריאות הטובה שלי.  שמוליק לא רק פיזר את הכספים שלי, הוא פיזר את כל המוניטין של המועדון."
אשתי אומרת שבועז הוא שיפוצניק. אין לבועז ידי זהב. הוא פשוט עסוק כל הזמן בשיפוץ העבר שלו. הראש שלו לא ממש פנוי להווה ועוד פחות לעתיד."
סיפור קצר זה, בא להמחיש נושא שמעסיק את כולנו. עד כמה אנחנו נותנים להישגי או משגי – העבר לערפל את העתיד?. עד כמה אנחנו חיים את ההווה? מה נדרש כדי ליצור מצב בו כל רגע בהווה ינוצל כדי ליצור את הצלחות העתיד שאנו שואפים וכמהים להגיע אליהן?
בתוך כל אחד מאתנו מסתתר שיפוצניק קטן שאין לו שום מיומנות במלאכת תיקון או שיפור אמיתי. הוא עסוק מהבוקר ועד הלילה בשיפוץ יסודי בעבר שלנו. ליתר דיוק הוא תקוע בשלב הראשון של השיפוץ , בדיקה ביקורתית של הבניין הרעוע של חיינו. לשם כך, הוא מומחה בקנטרנות והוא יודע להצביע על כל שגיאה שלנו ולהאשים.
לטענתו, הנסיבות הן הן המואשמות הגדולות בבית המשפט לכישלון. זה מתחיל במשפטים כמו "אלו היו לי הורים אחרים, חינוך אחר, שותף עסקי אחר, בוס אחר, אישה אחרת…" והסוף ידוע מראש. לא משנה כמה פעמים אנחנו פוסקים שהנסיבות אשמות בכל. לא משנה כמה פעמים אנחנו מוציאים את הנסיבות להורג, הן חוזרות ומתרבות בחיינו כמו ראשים של מפלצת המים – ההידרה באגדה של הרקולס. הרקולס נאלץ לכסות את פיו ואפו בבד כדי להגן על עצמו מהאדים הרעילים שיצאו מהנשיפה המסריחה של המפלצת. אסור לנו להרעיל את עצמנו בהרגל המחליש של האשמת הנסיבות. חייבים לפטר את  שיפוצניק העבר אבל מה נעשה בלעדיו? 

כיצד נפטרים משיפוץ העבר ומתמקדים בעיצוב העתיד?
אנשים המגיעים אלינו לאימון אישי, באים לא פעם כשבאמתחתם טרוניות, התחשבנויות וכעסים על מקרים והתרחשויות מכשילות ומאכזבות שקרו להם בעברם. על פי רוב, אותם מתאמנים הוכיחו כבר שהם מסוגלים להגיע להישגים והצלחות, אם בתחום המקצועי או הבינאישי. אלא שהכישלונות אשר חוו גורמים להם לחוש חוסר אמונה עמוק באותן יכולות שהפעילו אותם פעם, בימי ההצלחה. האימון, אם כן, נסב פעמים רבות על הכוחות שצריך לגלות מחדש כדי לקום מאותן נפילות, להתרומם מהבכי על מר גורלם ולבדוק מה יכול לחזור ולהניע אותם קדימה. העבודה באימון נעשית על-ידי שיחות, תרגילי  דמיון מודרך באמצעות NLP או פסיכו-מטפוריקה. באימון אנו מחדדים מחדש יכולות, צרכים וערכים ולומדים מה ניתן לעשות איתם כדי לרצות ללכת הלאה, להגדיר לאן רוצים להגיע ולהיות מסוגלים לעשות זאת. כאשר המתאמנים מתמלאים ברצון לנוע לעבר מטרות מדויקות שיגשימו את חזונם, הם גם מקבלים כוחות רבים לפעולה וכן אמונה מחודשת בעצמם ובטעם חייהם. 

לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים 

גלה את סודות שיפור החיים - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

לחץ על התמונה לצפיה בוידיאו טיפים

 

מחקרים: מטרה ברורה מגבירה מוטיבציה
מחקרים של שני פסיכולוגים מאוניברסיטת שיקגו, פישבך וקו, מצביעים על ההשפעה היחסית של שני גורמים על המוטיבציה להשיג מטרה: הישגי העבר (כמה עשינו) לעומת מרחק למטרה (כמה נשאר לנו לעשות). כאשר המחויבות למטרה נמוכה או המטרה אינה מדויקת, הדגשת הישגי העבר מגבירה את המוטיבציה יותר. לעומת זאת כאשר המחויבות למטרה גבוהה והמטרה ברורה, הדגשת המרחק למטרה, הרבה יותר אפקטיבית בהגברת המוטיבציה. בניסוי עם סטודנטים, הדגשת הישגי העבר דרבנה את הנבדקים להרגיש מסופקים ולהתאמץ פחות לקראת המטרה. כאשר נאמר לסטודנטים שלמדו לקורס מסוים שנותרו  להם 52% מהחומר ללמוד, הם הגיעו למוטיבציה גבוהה יותר מאשר אלו שנאמר להם שהם כבר סיימו 48%.
על כן, כאשר באימון אישי אנחנו מתרגמים את חזון המתאמן/ת למטרה מדויקת ומדידה אנו יוצרים אצלו/ה משיכה חזקה להגשים את החזון. 

דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה, ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. פסיכו-מטפוריקה : המסע לארץ ההתמרות
  2. האם אנו יכולים להשפיע על הקרמה שלנו?
  3. מי הקברניט בחיים שלך?
  4. סלחנות – בעלת ברית חשובה לדרך
  5. מדוע חשוב לטעות?
הפוסט הזה פורסם בתאריך NLP, אימון אישי, כישורי חיים, כללי עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>