בא לי ולא בא לי – רמזים לאסרטיביות

פנינה
כמה פעמים שמעתם תשובות מילדיכם  כגון  "לא בא לי לאכול עוף היום" או "בא לי לשחק עכשיו, לא אחר כך. אין לי חשק לעשות שיעורי בית קודם". לפעמים, נדמה שהחברים הכי טובים של ילדינו הם האחים התאומים "בא לי" ולא "בא לי", החוסכים מהם הסברים ונימוקים מפורטים  לשאלותינו :"מדוע" ו"למה".  צמד הביטויים הללו ("בא לי" ו"לא בא לי) הם גם חביבים על מתבגרים שבעזרתם הם תוחמים גבולות להתערבות הוריהם במעשיהם. מתבגרים  רבים  לומדים שעדיף להתעקש על רצונותיהם מאשר לתת הסברים. שימוש אחר אצל נשים נשואות  "לא בא לי.. אין לי חשק למין היום" סותם את הגולל על יחסי מין בפרקי זמן קצרים או ארוכים. (לדאבון לבם של בעליהן.)
מהו המכנה המשותף בכל השימושים של "בא לי" ו "לא בא לי" ?אלה הם ביטויים של אסרטיביות והם מבטאים את הזכות האסרטיבית להביע רגשות או רצונות מבלי לתת סיבה כלשהי לכך.
ילדים שנתקלים בסירוב או התנגדות למלא את רצונם מצד דמויות סמכות (הורים, מורים וכו') לומדים להתווכח, להתעקש, לנמק, להצטדק או להיכנע ומפתחים דפוסי חשיבה והתנהגות שהופכים להיות אוטומטיים אחרי גיל ההתבגרות. המתעקשים מאמצים את סגנון ה- "בא לי" (או "לא בא לי"), המנמקים מאמצים סגנון של שכנוע (באופן ישיר או דרך מניפולציה) והנכנעים סגנון של ריצוי הסביבה. העיסוק המתמיד בריצוי הסביבה בוודאי לא יוצר תקשורת אסרטיבית אבל גם השאיפה להשיג את מבוקשנו דרך מניפולציות היא איננה תקשורת אסרטיבית.

סודות האסרטיביות- לחץ כאן וצפה בוידיאו טיפ

סודות האסרטיביות- לחץ כאן וצפה בוידיאו טיפ

סודות האסרטיביות- לחץ כאן וצפה בוידיאו טיפ

דוגמאות מחדר האימון
לא פעם מגיעים אלינו הורים לצורך אימון משפחתי, והם אובדי עצות מול ילדיהם, בדרך כלל מתבגרים אבל גם צעירים יותר. אותם הורים מבטאים תסכול מכך שילדיהם לא מקשיבים להם, לא רואים אותם ובטח שאינם מכבדים אותם.
הילד בוחן את הוריו מגיל צעיר. הוא קולט אם הם מנסים לרצות אותו ולמלא אחר כל גחמה שהוא מבטא (אם כדי לשמור על שקט, לא להתעמת איתו, לזכות בפידבק רגעי של שביעות רצון וכו'..). הילד מבין שעומד מולו הורה, שיש לו חוסר סמכותיות ואמירה ברורה, הערכים וגם גבולות המותר  והאסור פרוצים ואינם ברורים.
מניסיוני רב השנים כמחנכת, אני יודעת שילד זקוק ורוצה סמכות, דמות עליו יוכל לסמוך.ההורה על כן נדרש להיות ברור ואסרטיבי.באימון המשפחתי אני מלמדת הורים את חוקי האסרטיביות והם מצידם לומדים ליישמם בחיי היומיום. התוצאות הם רבות משמעות. הילד, מפסיק לראות בהורה רק כלי באמצעותו יממש את צרכיו וגחמותיו, הוא מבין שיש לפניו אדם בעל סמכות שיכוון אותו וינחה אותו לאפשרי ולנכון וימנע ממנו בקשות שאינן מתקבלות על הדעת. זה איננו תהליך קל לשני הצדדים, אך יישומו המוצלח ישנה את כללי המשחק בבית – ההורה יהפוך ממשרת לאדם הזוכה לכבוד ולהאזנה, ממובל למוביל, מעבד לבעל זכויות ומעמד. ממש כך אמור להיות. יש להדגיש כי התהליך איננו פוגע ומזיק לילדים. להיפך, אם הוא נעשה מתוך ראיית צרכיו האמיתיים של הילד או הנער ועל בסיס רצון טוב וכנות – הוא יהיה מועיל והכרחי להתפתחותו הטובה והתקינה של הילד הרך או המתבגר הצעיר.
כך גם אצל מתאמנים השותפים בעסק או שכירים החשים שהם מנוצלים וחסרי השפעה. עליהם ללמוד לעמוד על זכויותיהם, לקבל החלטות באופן עצמאי, לעמוד על שלהם ולא רק לרצות את הקולגה או הבוס. במהלך האימון נפצח "אמונות מגבילות", מחסומים, פחדים וקשיים והם ילמדו להקשיב לקול הפנימי ולהתאימו לכל תחומי החיים.
תקשורת אסרטיבית אמיתית מבוססת על המודעות לזכויות אסרטיביות.

מה הן זכויות אסרטיביות?
1. הזכות לבקש את מה שאנו רוצים. כמובן שלזולת יש זכות לסרב.
2. הזכות לקבל החלטות באופן עצמאי, לשפוט את המחשבות, הרגשות וההתנהגות של עצמנו ולהחליט כיצד מתאים לנו להגיב בכל מצב. כמו כן יש לנו את הזכות להתמודד עם תוצאות החלטותינו.
3. הזכות לא לתת סיבות או הצדקות להתנהגות. אנחנו לא מוכרחים לערב אחרים או להגיב לביקורת שלהם אבל אנחנו כן יכולים לבחור לשתף או להתפשר איתם אם אנחנו רוצים.
4. הזכות להיות אחראים לאושרנו.
5. הזכות לבחור עד כמה אנחנו רוצים להיות מעורבים בחייהם ורווחתם של מבוגרים אחרים. אנחנו לא אחראים למצוא פתרונות לבעיות של מבוגרים אחרים או לאושרם. גם אם יש לנו רצון טוב והמון חמלה כלפיהם. יש לנו את הזכות להגיד "עד כאן" מעבר לזה אני לא נכנס/ת.
6. הזכות לשנות את דעתנו ולהשתנות. טבעי הדבר, שהחיים שלנו וצרכינו משתנים עם הזמן. מותר לנו ללמוד, להתפתח ולאמץ גישות אחרות ללא הצורך להצטדק על כך.  הבה נזכור שרוב התאים בגוף שלנו מתחדשים כל שבע שנים. במובן הפיסי וגם  הפסיכולוגי, אנחנו אינם אותם האנשים שהיינו לפני שנים. כאן כלולה הזכות להיהפך לאסרטיביים
7 . הזכות להגיד "אני לא יודע". אנחנו לא חייבים לדעת או ללמוד כל דבר.
בעולם כיום ישנה התחדשות מהירה מאוד של טכנולוגיות והתרחבות מידע וידע בכל תחומי החיים. לכל אחד יש את הזכות להיות בררן ולבחור מה שמתאים לו או לה ללמוד ולדעת
8.   הזכות לא להסכים עם אחרים. זוהי הזכות להתמודד עם אחרים מבלי להיות תלויים ברצון הטוב או הסכמתם. אם נהיה תמיד תלויים ברצון טוב של אחרים, היחסים שלנו יהיו מבוססים על מניפולציה ולא אמיתיים. בכל מערכת יחסים אמיתית לא תהיה מאה אחוז הסכמה בכל עת ולעתים יהיו מחלוקות.
9.   הזכות להחליט החלטות על סמך תחושת בטן (אינטואיציה)  ולא דווקא על סמך הגיון. מחקרים מראים שגם אצל אנשים מאוד רציונאליים, החלטות נלקחות בסופו של דבר על סמך רגש. (תשאלו את עצמכם כמה זמן כדאי להתעסק עם חיפוש בית חדש או בן או בת זוג ..אין תשובה נכונה לכולם).
10.  הזכות להגיד "אני לא מבין". אנחנו לא קוראי מחשבות וזכותנו לדעת מה רוצים ומצפים מאתנו בכל מערכות היחסים שלנו. אם הציפיות מאתנו אינן  ברורות, יש לנו זכות לברר. זוגיות מאושרת מבוססת על תקשורת טובה וגלויה ולא יכולה להתקיים באווירה של התחשבנות המבוססת על ציפיות נסתרות. גם הצלחה בעבודה מבוססת על הבנה מדויקת לגבי תכולת העבודה – כלומר מה מצפים מאתנו.
11.  הזכות לטעות. אנחנו לא חייבים להיות "מושלמים".
12. הזכות לפרטיות ,להיות לבד ולהיות עצמאי.
13. הזכות להצליח. כן יש לנו את הזכות להצליח וכדאי שנלמד גם לקבל מחמאות על כך.

הגיע הזמן להשמיע את קולכם באופן ברור. זכרו את אמירתו של אמיל זולה: "אני כאן כדי לחיות את חיי בקול רם ".

פנינה ודניס מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה, ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. אסרטיביות – הדרך הקלה?
  2. סלחנות – בעלת ברית חשובה לדרך
  3. פסיכו-מטפוריקה : המסע לארץ ההתמרות
  4. געגועים לעתיד
  5. העצמת הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים
הפוסט הזה פורסם בתאריך אימון אישי, אסרטיביות, חיזוק הזוגיות, כישורי חיים, כללי, פחד, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>