הדרך לתקשורת אסרטיבית

 פנינה

איחרתי בחצי שעה לאסוף את הילדים מביתה של גרושתי."הם צריכים לקום מוקדם מחר כי אנו נוסעים לאחותי בצפון", היא אמרה. "אתה חייב להחזיר אותם הביתה לפני השעה שמונה". הרגשתי חום של כעס עולה בפניי אבל ריסנתי את עצמי. "אני הבטחתי לקחת אותם לראות סרט. הם יתאכזבו." …"פעם אחרת" היא ענתה. יצאתי לגן שעשועים עם ילדי – תום (הגדול בן 10) ושירי (בת 8)  ועשיתי את מיטב יכולתי להפוך את המפגש למשעשע ומהנה.
החלטתי שבפעם הבאה, אפגין יותר אסרטיביות – אני לא אוותר על הסרט. הפעם, הגעתי בזמן וכאשר גרושתי התחילה להגיד "יש בעיה עם תום הוא לא עשה את שיעורי הבית שלו למחר והוא חייב לחזור מוקדם.." צעקתי עליה "נשבר לי מהתירוצים שלך. הם הולכים לסרט"..אחסוך לכם את חילופי הדברים שהטחנו האחד בשני לאחר מכן בקול רם. בסוף הצעקות, לקחתי את תום ושירי וראינו את הסרט. בדרך בחזרה תום שאל אותי "מה קרה אבא? תמיד היית כל כך רגוע.. למה התחלת לצעוק על אימא?" נראה היה שתשובתי ("כי היא לא הסכימה שאתם תלכו איתי לסרט"), ענתה על שאלתו אבל תקרית הצעקות המשיכה להטריד אותו ודכדכה את רוחו…כאשר נסעתי הביתה, הרגשתי שיצאתי קירח מכאן ומכאן. כאשר אני פייסני מדי דורכים לי על הפרצוף וכאשר אני עומד על זכויותיי, אני תוקפני מדי? מה עושים?

מה זאת אסרטיביות?
הסיפור למעלה אינו אמיתי, אבל עבור הרבה אנשים הוא משקף את המציאות.
האם עבר לך בראש שהוא היה יכול לקרות גם לך?
אסרטיביות היא לתקשר את רצונותינו, דעותינו, אמונותינו והרגשותינו באופן ישיר וברור תוך כדי מתן כבוד לעצמנו ולזולת. אסרטיביות אינה תוקפנות או שתלטנות. אסרטיביות הינה סגנון תקשורת של "שביל הזהב "המאפשר לנו להצליח ביחסים ולעלות את הסיכויים שנקבל מה שאנו רוצים מבלי להיות תוקפניים, קורבנות או מניפולטיביים. אסרטיביות הינה מיומנות ומיומנות ניתנת ללמידה. מאחר וסגנונות תקשורת הינם הרגלים שסיגלנו לעצמנו כדי להתמודד עם כל מיני מצבים, שינוי הכיוון כרוך במודעות והשקעת מאמצים לאורך זמן. השלב הראשון הוא להתחיל לשים לב לסוגי התקשורת שלנו. יתכן מאוד שבמצבים מסוימים אנחנו כבר מתנהגים באסרטיביות. אם כן כדאי לשים לב האם ישנם הבדלים בהתנהגותנו במשפחה, בעבודה, בבית, בחנויות, אצל הרופא ועם חברים? האם כאשר מישהו מבקש מאיתנו טובה , אנחנו מסוגלים לסרב? באילו מצבים התנהגותנו מוכתבת על ידי תחושות של "לא נעים לי .." או "אני לא רוצה להיות פרייר".? האם אנחנו יודעים לא להסכים עם בן או בת הזוג שלנו באופן ברור וללא תוקפנות? מתי בפעם האחרונה אמרנו לבוס שלנו לא?

אימון לכישורי אסרטיביות
"למה לא מעריכים אותי?", "מדוע מנצלים את טוב ליבי ולא מחזירים לי כגמולי?" אלה שאלות שמלוות מתאמנים רבים המגיעים אלינו לאימון אישי. הם חשים שקולם לא נשמע, לא מורגש ולא מתחשבים במה שהם רוצים, "לא רואים אותם ממטר". למעשה, הם אומרים לנו: אנחנו עושים הכול כדי שהסביבה הקרובה לנו תהיה מרוצה, אבל אנחנו זוכים בתגובה ליחס של חוסר הערכה ואפילו ניצול.
כמאמנים, ברור לנו שעלינו ללמד את המתאמן מהי אסרטיביות וכיצד ליישם כישורי אסרטיביות. בשלב הראשון, אנחנו מדברים על נתינה. איך נעשית הנתינה שלו? מאיזה מקום היא באה? האם הוא ממוקד ברצון לרצות את בן/בת הזוג, ילדים, הורים, בוס, קולגות לעבודה תוך ויתור על צרכיו ורצונותיו? האם הוא נותן יותר מדי? נבדוק האם הוא מסוגל לשים גבולות ולומר – עד כאן! אני לא מוכן לקבל התנהגות כזו יותר! אני שווה יותר ומגיע לי יותר! האם אי פעם אמר זאת לעצמו בקול ברור? האם השמיע אי פעם קול מחאה? אם לא, איך אפשר לומר את אשר על ליבו אך לא להיות תוקפני? האם זה אפשרי?
כאשר המתאמן מסוגל לומר, קודם כל לעצמו, הייתי עסוק כל השנים בריצוי הסביבה ולכן הפכתי למנוצל, בלתי מוערך ומתוגמל, אינני מוכן עוד, אנחנו מתאמנים על הדרך שיבטא את הקול הזה הקיים בו. אנו מאמנים אותו לבוא ולהגיד בשקט, בסיטואציה הרלוונטית – לא מתאים לי. בתקיפות ובנחישות אך לא בתוקפנות. עם זאת, עליו לקחת בחשבון שלפעמים הצד השני לא יהיה מוכן לקבל את התגובה הזו, הבלתי צפויה. במקרה כזה, אסור ללחוץ, לצעוק או לגדף, אלא לומר באופן מכבד ומכובד, בדרך עניינית – "לא מתאים לי, ולכן לא נוכל להתקדם בכיוון זה/לעשות עסקה" וכד'. כאשר האדם משוכנע באמת שלו ובדרך הביטוי שלה, הוא יצליח במקרים רבים לגרום לאחר לקבל זאת ואפילו לראות בו מודל להתנהגות ראויה מה שיגרום לצד השני להגיב באופן דומה.
עם הפנמת חוקי האסרטיביות והתקשורת האסרטיבית , נגלה שעמדתנו תתקבל מתוך כבוד וללא מלחמות מיותרות. נרוויח גם גמול הוגן ופרגון מהאדם מולו אנו עומדים וגם תחושה פנימית של ערך עצמי במקום תסכולים וכעסים.

                                               איך להיות אסרטיבי – לחץ כאן וצפה בוידיאו טיפ

איך להיות אסרטיבי - לחץ כאן וצפה בוידיאו טיפ

איך להיות אסרטיבי- לחץ כאן וצפה בוידיאו טיפ

על ארבע סגנונות תקשורת
- תקשורת תוקפנית "הדחפור". הבעה עצמית שלנו באה על חשבון פגיעה ברגשות של הזולת . לעתים אנחנו שולטים בכוח אבל אנחנו מרוחקים ומבודדים מאחרים.
- תקשורת פסיבית "הסמרטוט". אנחנו מפחיתים את עצמנו כדי להימנע מעימותים ונמנעים מהבעת דעתנו או לעמוד על זכויותינו.התקשורת שלנו איננה ברורה ועקיפה .כתוצאה מכך,לא מבינים אותנו ,אנחנו לא מקבלים את מה שאנו רוצים וגם לא מעריכים את עצמנו.
- תקשורת מניפולטיבית או פסיבית-אגרסיבית מבוססת על התנגדות פסיבית שאיננה מועברת בתקשורת ישירה. יתכן שההתנגדות לא מתבטאת בכלל במילים אלא בכשל במעשים. העבודה לא הצליחה. הבעל "שכח" לעשות את הקניות. יתכן שההתנגדות מתבטאת על ידי לעג או על ידי ניסיון להעביר תחושה של אשמה לזולת בגין "פגיעה בקורבן" (בעברית פשוטה תקשורת של "אמא פולנייה").
- תקשורת אסרטיבית. תקשורת ישירה, כנה, מלאה ומכבדת. מבוססת על הקשבה, אמפתיה, שיחה ומשא ומתן. תקשורת כזו בונה בטחון עצמי והערכה עצמית.

פנינה ודניס מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה, ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. פסיכו-מטפוריקה : המסע לארץ ההתמרות
  2. הכרת תודה – החבר הנצחי שלנו
  3. למי מתאימה נוסחת ה- Be-Do-Have: תעוזה– מעשים- הצלחה?
  4. איך עושים שינוי מהותי ועמוק בחיים?
  5. מהיכן שואבים את האומץ לחולל שינוי בחיים?
הפוסט הזה פורסם בתאריך אושר, אימון אישי, אסרטיביות, העצמה, כישורי חיים, כללי, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>