מדוע אנו נוטים לדחות את משימות היום למחר?


האם באמת יש לנו התייחסות שונה להחלטות לגבי ההווה ולגבי העתיד? מה הן הסיבות לדחיינות?
רשימה זו היא חלקית בלבד:
* סיבה ראשונה היא תכנון לקוי. אנשים רבים נוטים לתכנן משימות בעתיד באופן לקוי כי הם לא באמת בודקים כמה זמן נדרש , וכי הם מניחים שלא יהיו כלל אירועים בלתי צפויים שיפריעו בתכנון (כגון בעיות או תקלות). זאת הסיבה שמתכננים מקצועיים מוסיפים זמן נוסף לכל פרויקט עבור בצ"מ (בלתי צפוי מראש).
* סיבה שנייה היא קונפליקט פנימי בין רצונות העצמי בהווה והעצמי בעתיד. בגישה זו אנו קרועים בין רצונות שונים ומגשרים ביניהם כדי להשיג פשרה, שיכולה אולי לספק את כולם. לדוגמא אם חלק ממני רוצה לראות טלוויזיה הערב וחלק ממני רוצה ללמוד למבחן אני מחליט ללמוד שעתיים ואחר כך להסתכל שעתיים בתכניות בטלוויזיה.
* סיבה שלישית היא פחד. הפחד יכול להיות מכישלון או מהצלחה. אנשים שנמנעים מביצוע משימה מסוימת לא תמיד מודעים לפחד שלהם – הפחד יכול להיות סמוי לגמרי. כולם מכירים אנשים שעומדים לקבל החלטה חשובה (כגון לפתוח עסק או לכתוב ספר) אבל החיים עוברים והם אינם לוקחים את ההחלטה. הם פסיביים,בעמדת המתנה מתמדת כי הם ממתינים לקבל (החלטה) ואין מישהו שיכול לתת להם את מבוקשם חוץ מעצמם. בינתיים כישרונותיהם אינם נבחנים מול המציאות והם יכולים להירגע במחשבה שיש להם פוטנציאל לא מנוצל. למעשה, הם נמצאים במצב של הימנעות מתמשכת. וואריאציה נוספת היא המתנה לתנאים מושלמים. ישנם אנשים בעלי ביקורת עצמית מוגזמת , שחייבים לעשות כל דבר באופן מושלם או עדיף לא לעשות בכלל.
* סיבה רביעית היא קושי להתמודד. ישנם אנשים ,שקשה להם להתמודד עם לחצים של זמן או מספר משימות בו-זמנית. כתוצאה מכך הם נמנעים מלנסות בכלל.
סיבה חמישית היא קושי במיקוד. אנשים אלה מתחילים מספר משימות בו-זמנית (עם כוונות טובות) אבל קשה להם להשלים אותם כי חסר להם מיומנות בהעברת מיקוד ממשימה למשימה. כל דבר מסיט את תשומות ליבם ומוריד אותם מהמשימה הנוכחית. זוהי בעיה מוכרת אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
* סיבה שישית היא כל דבר מסיט את תשומות ליבם. כאן מדובר באנשים שחסרה להם מיומנות בניהול נכון של זמן.
* סיבה שביעית היא התמכרות לזריקת אדרנלין ממצבי לחץ. אנשים אלה משתעממים בקצב חיים רגיל והם זקוקים ללחצים של הרגע האחרון כדי לקבל את המרץ הנדרש להשלמת משימות כגון לימוד למבחנים.
* סיבה שמינית היא קושי בדחיית סיפוקים. אלה הם אנשים הרוצים ליהנות עכשיו והם מפתחים דפוסי התנהגות של דחיינות והבטחות שווא כדי להתחמק מאחריות. יתכן שהם רגועים ויתכן שהם כועסים על כל סמכות שמנסה להסיט אותם מדרכיהם. 

כיצד מתמודדים באימון אישי עם תופעת הדחיינות?
מתאמנים המאופיינים בנטייה לדחיינות – אם בביצוע משימות בעבודה, לימודים, כספים, משפחה, זוגיות או בית – מבטאים קונפליקט פנימי בין האני העצמי הנוכחי שלהם לאני העצמי העתידי. אנו מגדירים אותם, כמי שנמצא במצב "רוצה ולא עושה". אלה הם אנשים המקבלים החלטה אך מתקשים מאוד במימושה, בגלל אחת או כמה מאותן סיבות שציינתי לעיל.
בעלי הפרעת קשב וריכוז נוטים יותר מאחרים לדחות ביצוע משימות. חלקם בגלל הקושי להתרכז במשימה אחת וצורך פנימי לקפוץ ממקום למקום ולהמשיך הלאה כל הזמן. כך למשל, הם מתחילים עבודה, ספר, קשר ועוזבים באמצע – קופצים לאחר – כאשר הם דוחים התמודדויות עם הקושי להתמיד ולהשלים מיצוי של אתגר ומשימה עד תום.
קבוצה אחרת של בעלי הפרעות קשב וריכוז, מכורים לסטרס ולאדרנלין, לכן הם דוחים כל משימה לדקה ה-90, ואז פועלים בלחץ שהיה יכול להימנע אם היו ניגשים לטיפול במשימה בזמן. נטייה זו עשויה להימצא גם אצל מי שאינו בעל הפרעת קשב וריכוז.
באימון, אנו עובדים עם מתאמנים אלה באמצעות תרגילי NLP המאפשרים לנו הסתכלות לעומק אל תוך אותם קונפליקטים פנימיים בין האני הנוכחי לעתידי. העבודה מתמקדת בבירור הפחדים המובילים לדחיינות ומהי "הכוונה החיובית" שעומדת מאחורי הפחד, ניקויים ופינוי מקום פנימי לארגון זמן נכון ויכולת להתמקד בביצוע החלטות.

                                                           לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים  

גלה את סודות שיפור החיים - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

לחץ על התמונה לצפיה בוידיאו טיפים

 

מחקרים מוכיחים שרבים מתקשים להתגייס לביצוע משימות כאן ועכשיו
הכלכלן, ג'ורג' לואינשטיין ערך ניסוי בו קבוצת אנשים התבקשה לבחור סרט לצפייה מיידית וסרט לצפייה בעוד יום או יומיים. באופן עקבי נבחרו הסרטים הקלילים והפופולאריים (כמו קומדיות) לצפייה מיידית. הסרטים הכבדים והרציניים (כמו רשימת שינדלר) אומנם נבחרו לצפייה בעוד יום או יומיים, אלא שבבואו של היום כאשר האנשים התבקשו לבחור מחדש, הצפייה בסרטים הכבדים נדחתה פעם נוספת. המסקנה היא, שאנשים אינם עקביים בהעדפותיהם במשך הזמן. הבחירה לטווח הקצר שונה מהבחירה לטווח הארוך, אבל בסופו של דבר הטווח הארוך הופך להיות הטווח הקצר ואנו משנים את הבחירה. לעתים קרובות, בטווח הקצר אנחנו רוצים ליהנות ובטווח הארוך להתאמץ. השאלה היא האם יש לנו את המשמעת העצמית להשקיע את המאמץ הנדרש בבואו של היום?שאלה נוספת ומעניינת מאד היא כיצד אנו מתנהגים כלפי קבלת כספים בהווה ובעתיד?
בניסוי קלאסי של הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי, אנשים התבקשו לבחור בין 100 דולר היום ל- 110 דולר מחר, ובשלב השני בין 100 דולר בעוד חודש לעומת 110 דולר בעוד חודש ויום אחד. לכאורה ההחלטה זהה בשני השלבים – להמתין יום נוסף ולהרוויח 10 דולר. בפועל, אנשים העדיפו את ה 100 דולר היום (בשלב הראשון) אבל היו מוכנים לחכות בעתיד יום נוסף כדי לקבל 110 (בשלב השני). המסקנה היא שבטווח הקצר אנחנו נמשכים לכסף או תמורה מיידית ואילו עבור הטווח הארוך ההחלטות שלנו יותר רציונאליות. 

בשבוע הבא נציג טיפים לטיפול בדחיינות. 

דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי, פסיכו-מטפוריקה ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+   

Related posts:

  1. למה לדחות למחר?
  2. האם שחיקה היא הזדמנות לשינוי?
  3. געגועים לעתיד
  4. מדוע חשובה האחדות בין האדם וסביבתו האנושית?
  5. האם אנו יכולים להשפיע על הקרמה שלנו?
הפוסט הזה פורסם בתאריך NLP, אימון אישי, דחיינות, כללי, פחד, קשב וריכוז, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>