פרפקציוניזם כחרב פיפיות


אנחנו נמצאים בתחרות בכל יום: בעבודה אנחנו נמדדים על פי הישגינו, באקדמיה, בכסף, ברכוש שלנו, בחזות החיצונית…בעידן הנוכחי, העיסוק בהשוואה ובמדידה ביני לבין האחרים הוא אינטנסיבי ויומיומי. למי יש את הטלפון הכי חדש? הבית הכי גדול ויפה? המכונית הכי יוקרתית? בן/בת הזוג הכי מוצלח? הילדים הכי חכמים? וכו'. העולם המודרני דורש מאיתנו להיות בשיאנו כל הזמן ובמקביל – להמשיך להאיץ.
הדרישה לפרפקציוניזם יכולה בקלות להפוך להיות מחלה שאוכלת כל חלקה טובה בחיינו. הכורח להגיע להישגים גבוהים יותר ויותר מפחיתה את היכולת ליהנות ולהעריך הישגים שכבר השגנו. בנוסף, אנחנו שוכחים כי ללא כישלונות לא נוכל לתקן ולהשתפר. לצמוח מתוך הטעויות.
כאשר רק לעתיד (היעד) יש משמעות, בעוד ההווה (הדרך) הוא משני, תחסר לנו גמישות, יצירתיות, הנאה ולמידה לאורך ובמשך התהליך.

פרפקציוניזם כחרב פיפיות
אנשים פרפקציוניסטים, הדורשים מעצמם מושלמות, יהיו אכזריים בביקורתם כלפי עצמם וכלפי מי שעובד או חי בסביבתם. מצד אחד, פרפקציוניזם דוחף את האדם להישגים מרשימים. מצד שני, הוא עשוי להוות מכשול, שכן סף ההישג לתוצאה גבוה מדי, התוצאות לעולם לא יהיו מספקות, הפחד מכישלון ומתחושה שעדיין לא גובש המוצר המושלם – כל אלה עשויים לחסום מלשחרר את התוצאה אל העולם. כלומר לשתק את העשייה.

חרדת מבחנים
הפרפקציוניסט, המצפה תמיד לציון 100 לפחות, עשוי לפתח  חרדת בחינות. כך למשל בחורה שהגיעה אלינו  לאימון הפחד להיכשל, כלומר החשש שלה שלא תקבל ציון יעד מקסימאלי שהציבה לעצמה, גרם לה לחרדה קשה. מכאן הדרך לאי- הצלחה הייתה קצרה, מעין נבואה המגשימה את עצמה כל פעם מחדש.
בעבודת האימון מצאנו כי החסמים שלה נובעים מחוסר הערכה עצמית והוקרת תודה. במקביל לחיזוק הדימוי העצמי והביטחון, נתנו לה תרגילים שיאפשרו לה ליהנות מהרגע, לחוות את התהליך ולמצוא בו סיפוק.
עבדנו גם עם טכניקת "חקר מוקיר" שמטרתה היא להוקיר ולהודות לנקודות האור בחייה. תמיד היא ראתה במשפחתה גורם מלחיץ ומחמיר, בעוד שניתן היה לראות בה בקלות משפחה תומכת המבקשת לעזור לה להשיג את מטרותיה בחיים.
כששרטטנו את התנהלותה בעתיד בעזרת תרגילי NLP, היא ראתה את עצמה עומדת בהצלחה במבחנים ובאמת מיישמת את יכולותיה וכישרונותיה.
במועד המבחנים הבא, היא ניגשה עם בסיס מוצק יותר, ואז החלו לבוא התוצאות. ציונים טובים, והפעם ללא מועדי ב' וג'. פתאום גם ציון שהוא פחות מ-100% גרם לה שמחה וגאווה!חצי הכוס המלאה
רוב חיינו אינם כישלון או הצלחה. הם נמצאים בין שני הקטבים הללו. הפרפקציוניסט לא חי את הרגע ולא מרגיש שמחה בתהליכי החיים – שכן בשבילו זה או הכול או לא כלום.
לפי הבודהיזם, שמחה פנימית המבוססת על הכרת תודה ל"יש" בחיינו (בריאות, משפחה, עבודה, אהבה…) בתוספת התפעלות מיפי הטבע – מרחיבים את האפשרויות לאושר ולהתפתחות.

אייזק שטרן אמר אמירה חכמה מאוד:

"חיים אינם אמורים להיות קרב על הכול או לא כלום בין אומללות לאושר עילאי".

לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

גלה את סודות שיפור החיים - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

לחץ כאן וצפה בוידאו טיפים


דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה,  ו  NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים. מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. מחיר הפרפקציוניזם
  2. האם אתה דורש יותר מדי מעצמך
  3. הכל או לא כלום
  4. מחפשים את המגדלור
  5. לנצח את הפחד
הפוסט הזה פורסם בתאריך NLP, אומץ לב, אושר, אימון אישי, בודהיזם, דחיינות, העצמה, חמלה, כללי, עסקים, פחד, קשב וריכוז, שינוי בחיים, תודעה עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>