תשמיעו את קולכם

 

האם הקול שלכם דומם? בדקו אם המצבים הבאים מוכרים לכם:
- בישיבה רוגשת בעבודה אתם נמנעים מלהביע את דעתכם
- קבלתם מכתב מחברת הביטוח שעושה שינויים בפוליסה שאינם ברורים לכם ואתם נמנעים מלברר את העניין
- בקהילה או אצל החבר'ה כולם בדעה אחת חוץ מכם אבל לא נעים להיות יוצא דופן ואתם שותקים
- הקול הנחוש של בן זוגכם (או בת זוגתכם) מוציא את האוויר מהמפרשים ואתם  שותקים במקום לדבר
- יש לכם כישרון כתיבה, נגינה או שירה, אך אתם לא מוצאים זמן כדי לפתח אותו.
- אין לכם כוח ועצבים להחזיר את המוצר הפגום לחנות ולדרוש פיצוי.
- צעקות משתיקות אתכם ואתם לא משמיעים את דעתכם. 

אז מה? מה קורה כשהקול דומם?
אז מה יקרה אם לא משמיעים את קולכם?
מה קורה לשרירים שאף פעם לא משתמשים בהם?
הם מתנוונים ונעלמים.
לעומת זאת הקול שלנו אינו נעלם ללא מאבק. זיגמונד פרויד כתב:
"הקול של האינטלקט הוא רך, אך הוא אינו מרפה עד שהוא מסביר את עמדתו"
הקול שלנו ממשיך להטריד אותנו כאשר אנו מתעלמים ממנו כי נולדנו להביע אותו. אנחנו ממשיכים להיתקל באותם מצבים לא נוחים ובכל פעם שאנו שותקים, האכזבה העצמית גוברת והדימוי העצמי יורד. קשה מאד להפסיק לקלוט מסרים שאינם נוחים מהעולם וגם אם נצליח, התוצאה תהיה הפיכת המסר לתסמין פיזי או נפשי. החלומות שלנו לא מוותרים בקלות.
המוח שלנו מורכב מעשרות מיליארדי נוירונים או תאי עצב המקושרים בינם לבין עצמם ומנהלים תקשורת אלקטרוכימית המאפשרת לנו לחשוב, לחלום, להחליט, לדבר, להפעיל את הגוף ולפעול. כל נוירון קולט מסרים מנוירונים אחרים דרך מספר ענפים הנקראים דנדריטים אך נותן פלט אחד בלבד כאשר הוא יורה, דרך סיב עצבי ארוך הנקרא אקסון. בסופו של דבר הנוירון יורה ומעביר מסר (באמצעות אות חשמלי) או שהוא במנוחה ולא יורה. נוירון במנוחה לא מורגש בסביבה. כמו כן, לכל אדם יש שתי אוזניים כדי לשמוע אך רק קול אחד כדי להשמיע, הקול הייחודי שלו. כאשר אנו שותקים, הקול שלנו אינו מורגש בסביבה. 

להפסיק לפחד ולהשמיע קול
אישה בשנות ה-50 לחייה הגיעה אלינו עם בעלה לאימון זוגי. תחילה עבדנו איתה. לאחר שנות נישואים רבות וחיי משפחה רגועים יחסית,  צצו בחייהם בעיות תקשורת קשות שהתבטאו במריבות וויכוחים, והם שקלו לפרק את החבילה.בעבודת האימון עם האישה התברר כי מחסומים שהיא נושאת מהעבר הרחוק השפיעו באופן משמעותי על התנהלותה כאישה בוגרת.  גילינו שהיא פיתחה לאורך חייה פחד נורא מלומר דברים, להשמיע קול. היא ויתרה על נוכחותה ועל קולה, בעיקר בגלל חשש עצום שיגידו שהיא מטומטמת ולא מבינה. היא בחרה לשתוק, לא לומר את דעתה ולא לשאול שאלות. בחוזה הבלתי-כתוב עם בעלה, היה ברור לשניהם – הוא זה שהחליט, קבע וניווט. היא קיבלה את הדין מבלי לחלוק על דעותיו. כך למעשה התנהלו חיי הזוגיות שלהם על מי מנוחות.
לאחר שנים רבות, הקול המושתק התעורר אצלה והיא רצתה שינוי. השינוי המהותי שהתחולל בה השפיע מיד על החיים בבית, ומכאן התחילו המריבות.
בתחילת האימון המשותף בדקנו האם הם רוצים להישאר יחד או להיפרד. הם ביטאו רצון להישאר זוג, לגדול יחד, אבל היה עליהם לעבור סדרת שינויים בתקשורת הבינאישית כדי להתאים את השינויים האישיים לחיים המשותפים.
עם האישה עבדנו על אסרטיביות, על דימוי עצמי והערכה עצמית, שהיו ממש נמוכים. היא לא חשבה שהיא יכולה לסמוך על עצמה, לא ראתה דבר אחד טוב בה. נעזרנו בתרגילי תרפיית קו הזמן בטכניקת NLP כדי לנקות פחדים, כעסים ותסכולים ועל מנת להתקין בה אומץ. היא קיבלה תרגילים ל"עולם האמיתי", והייתה צריכה לבוא ולומר דברים בצורה ברורה ונחושה בסיטואציות שונות של חייה. היה לה קשה, לשניהם היה קשה לעכל את השינוי ולהבין שהחוזה הבלתי-כתוב שנחתם ביניהם לפני הרבה שנים, כשהתחתנו, כבר לא רלוונטי.
עבדנו איתם באימון הזוגי על חיזוק האינטימיות, במובן של חברות וקשר, לשתף ולספר האחד לשני מבלי שצד אחד יתקוף או יזלזל באחר.
עם התקדמות התהליך, החלה האישה להרגיש – לראשונה בחייה – שיש לה נוכחות, היא לא חייבת לרצות את כולם כל הזמן, היא הרגישה צומחת ופורחת, והתחילה לשמוח ביחסים עם בעלה, עם ילדיה ובמקום עבודתה. היא למדה לשים גבולות ולהאציל סמכויות, מה שהקל עליה מאוד.את הקשר הזוגי חיזקנו באימון על ידי תרגילים לחידוש הרומנטיקה וטקסי האהבה. הוא קיבל מטלה להשאיר לה פתק של תשומת לב ואהבה בכל בוקר לפני שהוא יוצא לעבודה ולהביא לה פרחים בסוף שבוע. היא התבקשה להפתיע אותו בדברים שהוא אוהב. במקביל עבדנו איתם על טיפוח "הישות השלישית" שהיא האחריות המשותפת שלהם כבני זוג ל"גינה המשותפת" שלהם.למרות שהתהליך היה לא פשוט, הם הפיקו הנאה מההתמודדות והעמידה באתגר, ומההצלחה של עבודתם. הם חשו מאושרים משום שקיבלו חזרה את הזוגיות שלהם, והפעם ממקום טוב ומכבד, ואנחנו שמחנו מאוד והרגשנו סיפוק רב כשהם יצאו מהאימון כזוג מחודש ומשודרג. 

אני תמיד נשאר אני
מהו הפתרון? לקבל את עצמנו – במילים של שיר הילדים "אני תמיד נשאר אני" – דתיה בן דור. הפירוש של קבלה עצמית היא להשמיע את דעתנו גם כאשר התגובה שלילית. בין אם אנו אומרים דברי טעם או שטות. בין אם מסכימים איתנו או לא.
כי זוהי דעתנו לטוב או לרע. יש לנו זכויות בלעדיות על דעתנו ואי אפשר למכור אותם.
 

                                                         להעז יותר להצליח יותר 

להעז יותר - להצליח יותר לחץ בתמונה וצפה בוידאו טיפ

  דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה, ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, קריירה, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים. 
מה אומרים עלינו? 
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. אומץ לב – שריר שאפשר לחזק
  2. להגיד לא בלי פחד
  3. ההצלחה מתחילה כשמפסיקים לפחד
  4. מחפשים את המגדלור
  5. חיוך אמיתי, כמה הוא שווה?
הפוסט הזה פורסם בתאריך NLP, אומץ לב, אושר, אימון אישי, אסרטיביות, העצמה, חיזוק הזוגיות, כללי, פחד, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>