שכחתי איך להיות מאושר

  

"קמתי בבוקר בריא ושלם אך בתחושה של חסר שלא יכולתי להסביר. במשך היום תפקדתי כרגיל בעבודה ובבית ורק לקראת ערב גיליתי מה חסר לי. פשוט, שכחתי איך להיות מאושר. השרירים שליד הפה שלי, בלחי ואלה המקיפים את ארובת העין, לא נדרשו לפעול ביחד כדי ליצור חיוך אמיתי. אולי הם שבתו כהבעה של סולידריות עם הלב המושבת. בכל אופן, מהרגע שפקחתי את עיניי בבוקר ועד הרגע שעצמתי אותן בלילה, שום חיוך לא עלה על פניי והאושר היה ממני והלאה. למחרת הכול חזר לסדרו. חייכתי, צחקתי ונהניתי כרגיל. כנראה, החזירו לי את המפתחות לאושר".
אם הייתם חווים יומיים כאלה ומישהו היה שואל אתכם מהו הרגש הבולט בזיכרון שלכם – העצב מהיום הראשון או האושר מהיום השני, מה הייתם עונים? רוב האנשים יגידו "האושר מהיום השני" ומסיבה פשוטה אחת, כי זוהי החוויה האחרונה.  

מעדיפים הפי אנדינג
הפסיכולוג, זוכה פרס נובל, דניאל כהנמן, עשה מחקרים על ההבדלים בין חוויות מדווחות וחוויות מוזכרות. בניסוי אחד אנשים התבקשו לשים את ידיהם בתוך מים קרים של 14 מעלות במשך דקה. זוהי חוויה כואבת אבל נסבלת. אחרי מנוחה, אותם אנשים  התבקשו לשים את היד השנייה בתוך מים קרים  באותה מידה. בסוף דקה, נפתח ברז ונוספו מים חמים כדי להעלות את הטמפרטורה במעלה אחת במשך חצי דקה נוספת. ההפרש בטמפרטורה, מספיק כדי לגרום  לתחושה של הקלה קטנה בכאב. אחרי שני הניסויים, הנחקרים נשאלו איזה מבין שני הניסויים   הם מעדיפים לנסות פעם נוספת. 80% ענו שהם מעדיפים את הניסוי השני.
הפרדוקס הוא שבניסוי השני ישנה חצי דקה מיותרת של סבל לעומת הניסוי הראשון אבל מכיוון שאנשים זוכרים  את ההקלה היחסית בכאב בסוף הם מעדיפים לסבול דקה וחצי במקום רק דקה.
הסוף הוא מה שקובע בזיכרונות שלנו.
אנחנו מעדיפים הפי אנדינג בכל מחיר- לא רק בסיפורי אגדות וסרטים אלא גם בחיים.  

                                                               איך להיות מאושר?  

גלה את סודות האושר - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפ

גלה את סודות האושר - לחץ על התמונה

קונפליקט בין שני טיפוסים שונים
לפי מחקריו של כהנמן, ישנם בתוכנו שני טיפוסים עם העדפות שונות לגמרי. הראשון הוא "האני החווה" שבכל עת יכול לדווח לנו על חוויות הנאה או כאב, אושר או סבל. "האני החווה" בחור רציונאלי ומעדיף תקופה ארוכה של אושר ותקופה קצרה של סבל ככל שניתן. אך "האני החווה"  אינו מחליט הרבה החלטות עבורנו. מי שמחליט עבורנו, זהו הטיפוס השני "האני הזוכר". ל"אני הזוכר" אין בכלל מושג של זמן. על כן, לא אכפת לו כמה זמן נמשך האושר או הסבל. מה שחשוב לו (מה שהוא זוכר) הוא שני דברים בלבד:
- מה הייתה עוצמת השיא של האושר או הסבל?
- מה הייתה החוויה בסוף הסיפור (אושר  או סבל)?
מכיוון ש "האני הזוכר" בדרך כלל מחליט החלטות עבורנו, יש לנו נטייה מוגזמת להיות מושפעים מחוויות קיצוניות וחוויות של הזמן האחרון ונטייה להתעלם מחוויות מתונות שחווינו במשך תקופה ארוכה. למשל גילוי בגידה של בן או בת זוג יכול להשכיח בין רגע עשרים שנה של נישואין מאושרים. מצד שני אם נמצא דרך לגרום למישהו חוויה עוצמתית של אושר עכשיו, שנים של סבל יכולים להתרחק ולהתכווץ בזיכרון. חייו של דניס, נשוי פעם שלישית באושר, מעידים על כך.  

שחרור מחוויית הסבל
הגיעה אלינו לאימון לזוגיות אישה באמצע שנות ה-40 לחייה, שבאה עם תחושת אכזבה צורבת מעולם היחסים עם בני המין השני בגלל רצף אכזבות וסבל קשים ממערכות יחסים. היא נסגרה סופית בפני העולם עקב מערכת היחסים האחרונה שהייתה לה, שהייתה ארוכה, כואבת ופוגעת. אחריה היא התחפרה בעולמה, מאמינה ש"זהו אי אפשר לסמוך על גברים, כולם זבל".
את האימון התחלנו בתרפיית קו הזמן, טכניקה ב-NLP , שאפקטיבית מאוד לניקוי פחדים, חששות, רגשות מרים, תסכולים, זיכרונות קשים וכעסים. לתרפיית קו הזמן יש את היכולת להגיע לזיכרונות קדומים ביותר אצל האדם, ולשנות לגמרי את תחושת המתאמן כלפיהן – להעביר תמונות חדשות, לאפשר למתאמן לראות בדמיונו את התוצאה (outcome), כמצבים רצויים של עצמו בעתיד. זו חוויה מאוד עוצמתית.
המשכנו את האימון בתרגילים לחיזוק הדימוי העצמי והעלאת הערך והביטחון העצמי. היה חשוב שהיא תפנים ותבין כי היא ראויה למערכת יחסים הכי טובה, שמגיע לה! הרי כישלונות העבר, הם תמרורי אזהרה, והקשיים הם אתגר שצריך לפצח, ולא גזירה משמים. ביקשנו מהמתאמנת שלנו לחבר בין האימון למציאות חייה ולהתחיל לצאת שוב לדייטים. זה היה לה מאוד קשה, אבל היא עשתה זאת, תוך ליווי מרחוק שלנו, כשהיא כותבת על הפרטנר שלה בכל מפגש את הדברים הטובים שמצאה בו, ומביאה לחדר האימון. לאט לאט היא הבינה שהכאב הוא נחלת כל אדם שבא לעולם, הסבל – תלוי בבחירה. כל אדם בוחר לעצמו האם הכאב יוביל אותו לדיכאון ולהסתגרות מהעולם, לחוויה של סבל מתמשך? או שיראה בכאב אתגר אישי ממנו אפשר לכוון אל מפנה חיובי וצמיחה?
כשהיא החלה לראות ולפעול באופן שאיפשר לה להיפתח לדברים הטובים של החיים, הם גם התחילו להגיע, וכאשר הגיעו דברים לא נעימים – הייתה לה האפשרות להגיד לעצמה שהיא לא מתחברת אליהם.
תהליך האימון הפך אותה לאישה חייכנית, חיובית, עליזה, פתוחה לעולם. כעבור זמן לא רב, מצאה זוגיות שהתאימה לה, ואפשר בהחלט לומר שחייה השתנו מקצה אל קצה.  

חלון הזדמנויות לשכתוב זיכרונות
מחקר מדעי תומך ברעיון שהזיכרונות שלנו אינם קבועים לנצח אלא נכתבים מחדש בכל פעם שאנו שולפים אותם – קרי; אנו זוכרים אותם. קיים חלון הזדמנויות של שש שעות בין שליפת הזיכרון וכתיבתו מחדש, בו אנו מסוגלים להוסיף מידע חדש או לשנות את הרגש הקשור לזיכרון. למשל לפני 20 שנים פגשתי ידיד (אי) שאיבד את כל כספו במפולת בבורסה. עד כה חשבתי שא' נהיה עני מסכן  וריחמתי אליו. עכשיו אני פוגש ידיד אחר (ב') שמספר לי ש א' לא באמת איבד את כל כספו אלא רק איבד את כספו בארץ ונותרו לו נכסים רבים בחו"ל שאפשרו לו להמשיך לנהל חיי פאר עד היום. המידע החדש מאפשר לי לתקן את הזיכרון עם העובדות החדשות וגם למחוק את רגש הרחמים שאיננו רלבנטי  יותר. בפעם הבאה אזכור את העובדות המעודכנת מלוות ברגש התפעלות. למעשה כתבתי מחדש את הזיכרון ועדכנתי גם את הרגש המתויק אתו מרחמים להתפעלות. היכולת לעדכן את העבר עם חוכמת ההווה מאפשרת למתאמנים שלנו לחולל שינויים חשובים מאד בעזרת תרפיית קו הזמן ותרגילי NLP.  

היטיב לנסח זאת הרמב"ם: "איזה הוא עשיר – השמח בחלקו".  

 דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה, ו NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, קריירה, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים. 
מה אומרים עלינו? 
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. מאוכזבים עלי אדמות
  2. אומץ לב – שריר שאפשר לחזק
  3. יהיה בסדר? לא תמיד
  4. האם הקנאה אוכלת אתכם?
  5. פגשתי את האני העתידי הרזה
הפוסט הזה פורסם בתאריך אושר, אימון אישי, העצמה, חיזוק הזוגיות, כישורי חיים, כללי, למידה, פחד, שינוי בחיים, תודעה עם התגים , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>