ארץ לא נודעת – החיים אחרי הפרישה

"אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנו מתבגרים. אנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק" – ג'ורג' ברנרד שו

אתגרי החיים בפנסיה
"הגעתי למסיבת פרישה לגמלאות של שאול ללא ציפיות. ידעתי שחברי הטוב, שאול, הוא סגן מנהל התפעול וסוס עבודה, אבל מעולם לא שמעתי את הסיפורים אודות מעשיו מלאי התושייה, שפעם אחר פעם חילצו את המפעל מאובדן חוזי – יצוא יקרים, כאשר נתקעה מכונה חיונית או כשל ספק באספקת רכיב חיוני. מנהל התפעול היה פרוטקציונר חביב שאהב לייצג את החברה בפורומים נכבדים ואילו שאול היה המנהל בשטח שלא פחד להפשיל שרוולים וללכלך את ידיו. הייתה ביניהם ברית בלתי כתובה לא להפריע האחד לשני. עד לפני חמש שנים, שאול היה חי את המפעל יום ולילה, תמיד מוכן לקריאות פתע מהבית שהפעילו אותו כמו זריקת אדרנלין. ואז הוא לקה בשבץ מוחי ובדק את האופציה לצאת לפנסיה מוקדמת.
"אני לא רוצה שאתה תסתובב לי בבית בין הרגליים כמו חיה פצועה", אמרה רחל, אשתו של שאול – ובזאת תם הפרק של בדיקת האופציה של פנסיה מוקדמת. שאול פרש כאשר מלאו לו 67 שנה ולא יום קודם.
חודש לאחר מסיבת הפרישה, ישבתי עם שאול בבית קפה ברעננה. הוא היה במצב רוח קודר. "אתה יודע " הוא פנה אלי. "למדתי על בשרי כמה דברים חשובים בחודש האחרון לגבי החיים בפנסיה. אני מרגיש שבזבזתי זמן יקר שיכולתי לנצל כדי להתכונן לשינויים בחיים שלי. עכשיו, ההוצאות שלי הן בדיוק כמו קודם אבל ההכנסות שלי קטנו בשליש. זוהי מכה."
"מה עם ההשקעות שלך?" שאלתי אותו וחשבתי לעצמי כמה שאול היה מתפאר בעבר מהחוש  השישי שלו לעשות כסף בבורסה.
"שוק הנדל"ן בסין קרס והכסף שלי התאדה יחד עם הבועה שהתפוצצה. השלמתי עם זה . מה שמעסיק אותי עכשיו זה מה לעשות עם הזמן. אני שוקל ללמוד מזרחנות , כמו תמיד רציתי, אבל אני לא בטוח שזה מתאים לי עכשיו.
אתמול, הסתובבתי בעיר ופגשתי את ארז שהיה בתיכון איתי  וירד לארה"ב הפך להיות רופא מוצלח. התחלתי להגיד לו "אני מנהל…" ונזכרתי שאני כבר לא מנהל ותיקנתי את עצמי "הייתי מנהל….".

אימון לפרישה
מנהל בכיר בחברה גדולה, שפרש לפנסיה, הגיע אלינו לאימון לפרישה. כמו בסיפור הקודם, אף הוא חווה חלל ענק וריקנות גדולה עם המעבר מהיותו מנכ"ל שתחתיו עובדים אנשים רבים והוא מרכז בידיו סמכויות רבות – לאדם  ללא תואר ניהולי, בלי עשייה יומיומית אינטנסיבית, ללא קבלת החלטות ואתגרים.
בנוסף, הוא חש שהמרחב של הבית, שהיה עד לפרישה שייך בעיקר לאשתו, איננו ברשותו. פתאום שניהם נאלצו לחלוק אותו מרחב, ואשתו הרבתה להתלונן ש"הוא עולה לה על העצבים, דורך לה על הרגליים, מסתובב הרבה מדי זמן בבית…" מה שגרם לו לחוש אומלל.
האימון לפרישה כלל גם אימון לזוגיות, כדי שיוכלו לעצב מחדש את החיים הזוגיים שלהם.
באימון האישי, פתחנו בתהליך של איזון מחדש כדי שימצא תכנים חדשים לחייו, שאינם מורכבים מניהול. בנינו יחד את מעגל החיים ודרגנו ערכים וצרכים המנווטים אותו. במהלך עבודת האימון, הוא גילה לפתע אהבה לציור ויצירתיות בכתיבת שירה, תחומים שמעולם לא היה לו פנאי לעסוק בהם. הלימוד וההתכוונות ל"אהבות החדשות" מילאו תוכן מעשיר לחייו.
באימון הזוגי, למדו הוא ואשתו למצוא דרך חדשה לתכנן את החיים המשותפים, עד לרמת הפרטים: איפה יפגשו ומתי? כמה שעות משעות היממה יבלה כל אחד לבד? כמה שעות ביום יוקדשו לפעילות משותפת ולאיזה פעילות? האישה, הסתייעה גם היא בהדרכה ולמדה איך לנהוג במצב החדש.
בסיום האימון, הוא היה משוכנע שחייו מלאים, ולא הפסיק להביע פליאה על כך שישנם חיים טובים אחרי הפרישה! בנוסף, אשתו הפכה לשותפה אמיתית. השליטה בחייו חזרה אליו, כך גם השמחה והסיפוק מהעשייה שבחר לעצמו.

שבע תקופות לו  לאדם
המחזאי שייקספיר אמר שבבמת החיים נשחק סידרת  תפקידים שונים ומתחלפים. הוא מנה שבע תקופות בחייו של האדם. בכל מערכה אנו עולים לבמת החיים בדמות אחרת (התינוק, התלמיד, המאהב, החייל, השופט, הזקן, והזקן הסנילי). למעשה המציאות הרבה יותר מורכבת ואנו נדרשים להיות שחקנים רבגוניים שמסוגלים להחליף מספר תפקידים ביום אחד – בעל, עובד, הורה, חבר וכו' כאשר כל תפקיד חשוב לנו אבל מייצג היבט אחר שלנו.
יחד עם זאת, יש לנו נטייה חזקה מאד להגדיר את עצמנו במה שאנחנו עושים.
לדוגמא – אני רופא, אני פועל ייצור, אני מנהל תפעול.
כאשר אנחנו פורשים מהעבודה אנחנו מאבדים תפקיד מרכזי בחיים שהיה ממקד אותנו חמישה ימים בשבוע. הבה נזכור שאנחנו עובדים כיום כ 45 שנה וצפויה לנו תקופה של מחצית הזמן הזה שנבלה בפנסיה מבלי שום תפקיד מרכזי כדי למקד אותנו. בתקופת הפנסיה, עלינו להגדיר מחדש את היחסים עם עצמנו ועם העולם החיצון ולמצוא איזון חדש בחיים בין כל הפעילויות שלנו כגון תחביבים, קידום עסק כעצמאי, התנדבות, עבודה חלקית, ספורט, למידה, בילוי וכו'. במובן מסוים, אנחנו יוצאים למסע לארץ לא נודעת כדי לגלות פרק חיים חדש.

איזון כספי בתקופת אי וודאות
עבור שכירים, לחיות מפנסיה, פירושו להרוויח הרבה פחות כאשר ההוצאות לא קטנות והוצאות הבריאות אף גדלות. מעבר לזה אנחנו חיים בצילו של משבר כלכלי בו אין אפיקי השקעה שיכולים להבטיח תשואה גבוהה וגם מובטחת (ללא סיכון). בטווח הארוך (של 10 או 20 שנה), מספר הפנסיונרים לכל מועסק במשק יעלה והאוכלוסייה בארץ תתחיל להזדקן. נטיות אלו מחייבות גם את הצעירים של ימינו לתכנן היטב את הפנסיה של המחר. תוצאה נוספת היא שיותר פנסיונרים ימשיכו לעבוד במשרה חלקית או כעצמאים כדי ליצור מקורות הכנסה נוספים.

אל תחכו למחר כדי להתחיל להתכונן למסע לארץ לא נודעת של הפנסיה.

לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

גלה את סודות שיפור החיים - לחץ כאן לצפיה בוידיאו טיפים

לחץ על התמונה לצפיה בוידיאו טיפים

דניס ופנינה מרימסקי,
מומחים לתהליכי שינוי : אימון אישי, אימון עסקי , פסיכו-מטפוריקה,  ו  NLP : כולל אימון לאינטליגנציה רגשית, זוגיות, דימוי עצמי, הפרעת קשב וריכוז ולבעלי צרכים מיוחדים. מה אומרים עלינו?
לוטוס הדרכה לשינוי
Google+

Related posts:

  1. איך עושים שינוי מהותי ועמוק בחיים?
  2. מאמינים באהבה או מוותרים עליה?
  3. הכרת תודה – החבר הנצחי שלנו
  4. אסרטיביות – הדרך הקלה?
  5. האם אתם יודעים לעמוד על קצות הבהונות?
הפוסט הזה פורסם בתאריך אושר, אימון אישי, גיל הזהב, העצמה, חיזוק הזוגיות, כללי, עסקים, פרישה, שינוי בחיים עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על ארץ לא נודעת – החיים אחרי הפרישה

  1. מאת פרישה:‏

    כתבה מאוד יפה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>